צלילים סוחפים של נגינת חלילים, חצוצרות, נבלים, כנורות ומצלתיים נשמעו בכל ירושלים, ואור גדול זרח והאיר את העיר כולה למרות שהחמה שקעה מזה מספר שעות.
ברחבת עזרת הנשים פזזו ורקדו בשמחה של מצווה גדולי ישראל, חסידים ואנשי מעשה וכששאר העם עומד ומביט בהם בהתפעלות עצומה.
"שיר למעלות, הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה'..." נשמעו המילים אותם שרו הלויים בקול המעורר את הלב וכל העם אנשים נשים וטף עומדים במקומות המיועדים להם וליבם מתמלא שיר ושבח לבוא העולם.
שמחת בית השואבה בבית המקדש כבר בעיצומה, מזה מספר שעות האור והשמחה משמשים בערבוביה ועוד מעט, כאשר תשמע קריאת התרנגול יפסיקו כולם בנגינתם ובשירתם, יקשיבו לקול תקיעת השופרות מפי הכוהנים ויתחילו בצעידה לכוון מעין השילוח. שם ישאבו מים בצלוחית של זהב המכילה 3 לוגי ויחזרו איתה בשמחה גדולה לבית המקדש. "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה..".
ממלכת מים תת קרקעית
טיפות גשם רבות מטפטפות ויורדות להן לכדור הארץ וכל אחת מהן עוברת מסלול שונה מחברתה. חלקן מצטרפות לזרימת הנהרות והנחלים, חלקו נוחתות בשלוה לימים ולאגמים, חלקן מתאדות באוויר וכשליש מהן נכנסות בשקט פנימה וחודרות למעמקי האדמה.
כשהאדמה רכה וחולית טיפות המים חודרות ומחלחלות לתוכה בזריזות ובמהירות ומגיעות למאגרים גדולים של מי תהום. וכשהאדמה כבידה וצפופה הדרך לשם לוקחת להן זמן רב ביותר.
כך או כך, טיפות הגשם מגיעות בסופו של דבר לרבדים עמוקים תחת פני הקרקע ובעוד אנו מתהלכים שאננים על קרקע מוצקה ונהנים ממזג האוויר היבש והרגוע בחוץ, כמה מטרים מתחתינו רוחשת האדמה פעילות קדחתנית , מזג האוויר שם רטוב וקריר והמים שהצליחו לחדור פנימה ממשיכים במסעם המרתק.
מאגר מי התהום
המים שחדרו פנימה מתחילים למלא כל סדק ונקבובית עד אשר הם נתקלים בשכבת סלע או אדמה אטומה ובלתי חדירה למים. שם הם מתחילים להצטבר ואט אט נוצר מאגר מי תהום. כמות המים הגדולה שלא מצליחה למצוא שום נקודת שחרו ויציאה החוצה מתחילה לפרק אט אט את הסלע המקיף אותה.
בכל מי גשמים ישנה כמות של חומצה פחמנית המצליחה עם הזמן לפורר את אבן הסלע, מי הגשם חודרים דרך מערכות סדקים הנבקעים עם הזמן ומרחיבים אום. עם הזמן נוצרים חללים ומערות שלעיתים קרובות מתחברים ויצרים רשת מנהרות מסועפת ומוצפת במי תהום.
מעיין ובאר
לעיתים מי התהום ממשיכים במסלולם על פני שכבות הסלע הבלתי חדירות אולם באיזשהו מקום מוצאים נקודה רכה דרכה יכולים לפרוץ החוצה, נקודת פריצת המים החוצה מכונה "מעיין".
אולם כאשר אין למים כל אפשרות לצאת והחוקרים והמומחים יודעים שבאזור ישנה הצטברות גדולה ומאגר מי תהום, הם חופרים באדמה וחודרים מבעד לשכבות עד אשר מגיעים אל המים ושואבים אותם בעזרת מערכת של משאבות וצינורות.
לחיים על מים!
מי המעיין הנובעים מן האדמה שונים מאוד בהרכבם ממי הגשמים שנכנסו פנימה לפני מספר ימים. המים בדרכם גרדו שכבות אדמה וסלעים וצרפו אליהם מלחים ומינרלים שהעלו מאוד את איכותם הבריאותית.
כשמע המים היה קצר וכמות החומרים שנספחה אליהם היא קטנה נקרא המעיין "מתוק", שכן מימין הקרירים מרווים וטובים מאוד לשתיה ולהשקיית בעלי חיים וגידולים חקלאיים.
בארצנו – ובמיוחד למרגלות הרי הגלבוע, ישנם מעינות מתוקים רבים השופעים מים חיים בכל ימות השנה ומשמשים את התושבים. אולם ישנם גם כאלו בהם המים נובעים רק בעונת הגשמים ובחודשי הקיץ הם דלים במים ואפילו יבשים.
שאריות מהמבול- בימנו
כשהמים עברו דרך ארוכה יותר תחת האדמה ויש בהם מלחים ומינרלים רבים וחזקים, הם אינם מתאימים כלל לשתיה ואפילו מזיקים. אולם הם טובים ובריאים מאוד לרחיצת הגוף וחיזוקו ויש בהם סגולות מרפא.
כאלו הם המעיינות החמים בטבריה ובאזור ים המלח.
רש"י בפרשת נוח מביא את דברי המדרש האומר שבזמן המבול נפתחו ארובות השמים ונבקעו כל מעיינות תהום רבה, אולם בסיומו של המבול "ויסכרו מעיינות תהום"- ולא כולם. שכן חלקם של המעיינות נשארו פתוחים כדי להביא רפואה לעולם ובכל שנה בעונת הגשמים מימיהם מתרבים ומתחדשים.
מזרקת מים חמים
המים החמים בתהום לפעמים לא מוצאים לעצמם דרך לצאת החוצה והם ממשיכים להצטבר תחת לחץ אדיר של שכבות האדמה שמעליהם. הם רותחים בתוך האדמה והופכים לקיטור, הטמפרטורה שלהם עולה לגבהים ובסופו של דבר הם מתפרצים בכח אדיר מהאדמה.
מעיינות אלו נקראים- גייזרים.
ההתפרצות נראית כמזרקה טבעית המשחררת כמות אדירה של מים רותחים במשך מספר דקות עד שהלחץ בעמקי האדמה משתחרר. מים קרים יותר מסתננים לשכבות החמות, לאט לאט גם הם מתחממים ורותחים, ויוצרים התפרצות נוספת. ברכות המים הנוצרות ממעיינות אלו משמשות מוקד משיכה להמוני אנשים הבאים למצוא מזור ותרופה למחלות שונות, לרגיעה נפשית ולהנאה מפלאי הבריאה.
ברחבת עזרת הנשים פזזו ורקדו בשמחה של מצווה גדולי ישראל, חסידים ואנשי מעשה וכששאר העם עומד ומביט בהם בהתפעלות עצומה.
"שיר למעלות, הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' העומדים בבית ה'..." נשמעו המילים אותם שרו הלויים בקול המעורר את הלב וכל העם אנשים נשים וטף עומדים במקומות המיועדים להם וליבם מתמלא שיר ושבח לבוא העולם.
שמחת בית השואבה בבית המקדש כבר בעיצומה, מזה מספר שעות האור והשמחה משמשים בערבוביה ועוד מעט, כאשר תשמע קריאת התרנגול יפסיקו כולם בנגינתם ובשירתם, יקשיבו לקול תקיעת השופרות מפי הכוהנים ויתחילו בצעידה לכוון מעין השילוח. שם ישאבו מים בצלוחית של זהב המכילה 3 לוגי ויחזרו איתה בשמחה גדולה לבית המקדש. "ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה..".
ממלכת מים תת קרקעית
טיפות גשם רבות מטפטפות ויורדות להן לכדור הארץ וכל אחת מהן עוברת מסלול שונה מחברתה. חלקן מצטרפות לזרימת הנהרות והנחלים, חלקו נוחתות בשלוה לימים ולאגמים, חלקן מתאדות באוויר וכשליש מהן נכנסות בשקט פנימה וחודרות למעמקי האדמה.
כשהאדמה רכה וחולית טיפות המים חודרות ומחלחלות לתוכה בזריזות ובמהירות ומגיעות למאגרים גדולים של מי תהום. וכשהאדמה כבידה וצפופה הדרך לשם לוקחת להן זמן רב ביותר.
כך או כך, טיפות הגשם מגיעות בסופו של דבר לרבדים עמוקים תחת פני הקרקע ובעוד אנו מתהלכים שאננים על קרקע מוצקה ונהנים ממזג האוויר היבש והרגוע בחוץ, כמה מטרים מתחתינו רוחשת האדמה פעילות קדחתנית , מזג האוויר שם רטוב וקריר והמים שהצליחו לחדור פנימה ממשיכים במסעם המרתק.
מאגר מי התהום
המים שחדרו פנימה מתחילים למלא כל סדק ונקבובית עד אשר הם נתקלים בשכבת סלע או אדמה אטומה ובלתי חדירה למים. שם הם מתחילים להצטבר ואט אט נוצר מאגר מי תהום. כמות המים הגדולה שלא מצליחה למצוא שום נקודת שחרו ויציאה החוצה מתחילה לפרק אט אט את הסלע המקיף אותה.
בכל מי גשמים ישנה כמות של חומצה פחמנית המצליחה עם הזמן לפורר את אבן הסלע, מי הגשם חודרים דרך מערכות סדקים הנבקעים עם הזמן ומרחיבים אום. עם הזמן נוצרים חללים ומערות שלעיתים קרובות מתחברים ויצרים רשת מנהרות מסועפת ומוצפת במי תהום.
מעיין ובאר
לעיתים מי התהום ממשיכים במסלולם על פני שכבות הסלע הבלתי חדירות אולם באיזשהו מקום מוצאים נקודה רכה דרכה יכולים לפרוץ החוצה, נקודת פריצת המים החוצה מכונה "מעיין".
אולם כאשר אין למים כל אפשרות לצאת והחוקרים והמומחים יודעים שבאזור ישנה הצטברות גדולה ומאגר מי תהום, הם חופרים באדמה וחודרים מבעד לשכבות עד אשר מגיעים אל המים ושואבים אותם בעזרת מערכת של משאבות וצינורות.
לחיים על מים!
מי המעיין הנובעים מן האדמה שונים מאוד בהרכבם ממי הגשמים שנכנסו פנימה לפני מספר ימים. המים בדרכם גרדו שכבות אדמה וסלעים וצרפו אליהם מלחים ומינרלים שהעלו מאוד את איכותם הבריאותית.
כשמע המים היה קצר וכמות החומרים שנספחה אליהם היא קטנה נקרא המעיין "מתוק", שכן מימין הקרירים מרווים וטובים מאוד לשתיה ולהשקיית בעלי חיים וגידולים חקלאיים.
בארצנו – ובמיוחד למרגלות הרי הגלבוע, ישנם מעינות מתוקים רבים השופעים מים חיים בכל ימות השנה ומשמשים את התושבים. אולם ישנם גם כאלו בהם המים נובעים רק בעונת הגשמים ובחודשי הקיץ הם דלים במים ואפילו יבשים.
שאריות מהמבול- בימנו
כשהמים עברו דרך ארוכה יותר תחת האדמה ויש בהם מלחים ומינרלים רבים וחזקים, הם אינם מתאימים כלל לשתיה ואפילו מזיקים. אולם הם טובים ובריאים מאוד לרחיצת הגוף וחיזוקו ויש בהם סגולות מרפא.
כאלו הם המעיינות החמים בטבריה ובאזור ים המלח.
רש"י בפרשת נוח מביא את דברי המדרש האומר שבזמן המבול נפתחו ארובות השמים ונבקעו כל מעיינות תהום רבה, אולם בסיומו של המבול "ויסכרו מעיינות תהום"- ולא כולם. שכן חלקם של המעיינות נשארו פתוחים כדי להביא רפואה לעולם ובכל שנה בעונת הגשמים מימיהם מתרבים ומתחדשים.
מזרקת מים חמים
המים החמים בתהום לפעמים לא מוצאים לעצמם דרך לצאת החוצה והם ממשיכים להצטבר תחת לחץ אדיר של שכבות האדמה שמעליהם. הם רותחים בתוך האדמה והופכים לקיטור, הטמפרטורה שלהם עולה לגבהים ובסופו של דבר הם מתפרצים בכח אדיר מהאדמה.
מעיינות אלו נקראים- גייזרים.
ההתפרצות נראית כמזרקה טבעית המשחררת כמות אדירה של מים רותחים במשך מספר דקות עד שהלחץ בעמקי האדמה משתחרר. מים קרים יותר מסתננים לשכבות החמות, לאט לאט גם הם מתחממים ורותחים, ויוצרים התפרצות נוספת. ברכות המים הנוצרות ממעיינות אלו משמשות מוקד משיכה להמוני אנשים הבאים למצוא מזור ותרופה למחלות שונות, לרגיעה נפשית ולהנאה מפלאי הבריאה.